אם בעבר נהוג היה לרכוש חיסכון באמצעות הבנק, בעשור האחרון ובייחוד בשנים האחרונות המגמה התהפכה, ומעתה הוחלט להפקיד את כל התוכניות הפנסיוניות בעיקר בידי חברות הביטוח ונתח נכבד משוק הגמל לבתי ההשקעות, מצב זה נוצר בעיקר בחסות הממשלה ( העברת שוק הפנסיה והגמל לידי החברות ), עובדה זו יצרה מצב מתבקש ובו חברות הביטוח מנצלות את מעמדן החדש בכל תחומי החיסכון בישראל, במקביל לכך התפתחו בחברות הביטוח תוכניות חיסכון נזילות מתקדמות, אם בעבר אילצו חברות הביטוח את רוכש החיסכון, לרכוש ביטוח בצמוד לחיסכון ולהוסיף קנסות למושכים בטרם עת, כיום חברות הביטוח מעמידות את הלקוח במרכז ומבינות שבכדי לגרום לצרכן לשנות תפיסה ולרכוש בחזרה את אמונו עליהן לפתח מוצרים ייחודים אשר מספקים ערך מוסף ברור עבור הצרכן על תוכניות אלטרנטיבית קיימות.

                                                                                   

רוב חסכונות הציבור נמצאים בניהול של 5 גופי הביטוח הגדולים – מגדל, כלל, מנורה, הראל, פניקס, במקביל אליהם בתי השקעות גדולים המנהלים את שוק הגמל וההשתלמות- פסגות, אקסלנס, אלטשולר שחם, אי בי אי, ילין לפידות, ועוד…

מה גרם למקבלי ההחלטות לבצע מהלך שכזה ? ובכן בעבר רוב קופות הגמל ותוכניות הביטוח עם חיסכון וכמובן קרנות הפנסיה, הוצמדו לאפיקי השקעה סולידיים ביותר והשקעות סקטוריאליות- בעיקר אג”ח חץ אשר סיפק תשואה מינימלית ששמרה על ערך החיסכון בניכוי המדד ודמי הניהול. ההנחה של מקבלי ההחלטות בהקשר זה הייתה שאם חברות הביטוח יודעות להשקיע בשוק ההון ולהשיג תשואה עודפת, ההוכחה לכך היא רווחי פוליסות המנהלים, נכון ורצוי שכולם ייהנו, אם בעבר ( ניהול קופות הגמל בידי הבנקים ), ההבדלים ברווחים בין קופות הגמל לא הורגשו, כיום ניתן לראות פערים קיצוניים בין תוצאות הניהול של בית השקעות אחד לעומת האחר. אך במקביל לכך לאחר 2 משברים שחווינו הן בשנת 2008 והן בשנת 2011, דעות אלא מתמתנות וכבר כמעט שאינן נשמעות, הציבור ומקבלי ההחלטות מבינים שהחשיפה המהירה והמידית של כלל הכספים לשוק ההון הייתה בגדר טעות גורלית שעלתה לרבים מאתנו ביוקר ( הפסדים קשים שהקטינו משמעותית את הרווחים של העומדים לפני פרישה ושל הפורשים באותן תוכניות ), הגישה החדשה כיום היא התאמת הסיכון בהתאם לגיל הלקוח ומועד הפרישה ( משיכת הכספים ), ההנחה היסודית היא שככל שאדם צעיר יותר, רצוי לבצע חשיפה להשקעות בעלות פוטנציאל רווח גדול יותר הנושאות בחובן סיכון גבוה יותר, הסיבה להנחה זו נתמכת בעובדה שגם במידה וישנם כמה שנים משבריות במהלך החיסכון, הן אינן ישפיעו בטווח הרחוק, מאחר ולחוסך צעיר זמן רב עד הפרישה ובזמן זה יספיק לתקן הפסד אם יתרחש, ובהתאמה המקרה ההפוך מקרה של אדם הקרוב לפרישה, שם ההנחה היסודית היא להקטין סיכון, מאחר ואין מספיק זמן לתקן במקרה הפסד.

כיצד ניתן למנף את המידע הזה? כיו רבים מאתנו מתאימים עצמם למציאות החדשה ובה אנו קובעים את גובה החשיפה ורמת הסיכון בחיסכון שלנו לפרישה, כמו כן אנו קובעים את החברה המנהלת ובאפשרותנו לשנות חברות במשך השנים ובהתאם לתוצאות ההשקעה של כל אחת מהן.

כיום הצרכן נחשף למוצרי חיסכון מתקדמים, אשר מפותחים בחברות הביטוח ובעצם מהווים תחליף הולם לחיסכון בבנק, הן מבחינת מסגרת המוצרים וגמישותם והן מבחינת דינאמיות ההשקעה וזמינות המידע.

מנהלים

קרן פנסיה

קופת גמל

פוליסת חיסכון

השוואת תוכניות חיסכון בבנק – מול פוליסת חסכון בחברת ביטוח

קבל עכשיו חיסכון בדמי ניהול הנמוכים בשוק

שם*:
דוא"ל*:
טלפון*:

* המידע לעיל הינו מידע כללי וחלקי, מדובר במידע שמטרתו לתת מושגים בסיסיים בלבד אודות העניין המתואר. אין במידע כדי להוות או להחליף יעוץ ביטוחי ו/או פנסיוני ו/או אחר מכל מין וסוג שהוא והחברה אינה אחראית על כל נזק שיגרם למשתמש באתר או לצד שלישי כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.